top of page

ניהול עובדים בישראל של אחרי 7.10.23

  • תמונת הסופר/ת: Yael Kaplan
    Yael Kaplan
  • לפני 5 ימים
  • זמן קריאה 3 דקות

ניהול עובדים בישראל של אחרי המלחמה מציב בפני בעלי עסקים מציאות שאין לה תקדים ניהולי מאז שבעה באוקטובר.


ניהול עובדים בישראל נכנס לשלב חדש לא מאתגר יותר אלא שונה לחלוטין, בעלי עסקים מתמודדים עם שילוב נדיר של גורמים. עובדים שנקראים שוב ושוב למילואים, חוסר יציבות תפעולית מתמשך, שינוי עמוק בתפיסת העבודה והחיים וירידה חדה בנכונות להקריב הכול בשביל העבודה.

בתוך כל זה מצופה מבעל העסק להחזיק רמה מקצועית גבוהה, לשרת לקוחות, לעמוד ביעדים ולייצר רווחיות והתוצאה היא קושי אמיתי לבנות צוות יציב, מחויב ומקצועי לאורך זמן.


שוק העבודה הישראלי עבר שינוי עמוק. מילואים כבר אינם אירוע חריג אלא מציאות חוזרת ונשנית.

בעבר מדובר היה בתקופה מוגדרת חריגה מהשגרה כזו שניתן היה להיערך אליה. כיום עבור עסקים רבים אותו עובד נקרא שוב ושוב, אין ודאות מתי יחזור ואין יכולת תכנון אמיתית.

בעלי עסקים אינם מתלוננים על עצם השירות אלא על היעדר הוודאות והנטל המצטבר על צוותים קטנים, נטל שמוביל לעומס על עובדים אחרים, לשחיקה מואצת ולתחושת אי צדק שקטה, בתוך הצוות.

במקביל מתרחש שינוי ערכי עמוק ביחס לעבודה. לאחר שבעה באוקטובר עובדים רבים צעירים ומבוגרים כאחד, עושים חשבון נפש ושואלים את עצמם מה באמת חשוב לי? מה המחיר הנפשי שאני מוכן לשלם ואיפה העבודה נמצאת ביחס למשפחה, לבריאות ולחיים עצמם.

עבודה כבר אינה נתפסת כערך עליון אלא כחלק אחד מתוך מערכת חיים רחבה יותר ומכאן נולדים משפטים שבעלי עסקים שומעים יותר ויותר כמו - 'אני לא מוכן להישחק אם זה פוגע לי בחיים'. 'אני עוזב' ו'אני לא חי בשביל העסק'

לא מדובר בעצלנות אלא בשינוי תפיסתי עמוק שמייצר פער מסוכן בין ציפיות בעל העסק למציאות.


בעל העסק מצפה למחויבות, אחריות, זמינות ויציבות בעוד העובד מצפה לגבולות, ברורים יחס הוגן, תחושת ביטחון ושליטה על הזמן והאנרגיה שלו.

כאשר הציפיות האלו אינן מדוברות נוצר פער שמיתרגם לתחלופה גבוהה, תסכול הדדי ותחושה מתמשכת שאין עובדים.


אל מול המציאות הזו רבים מבעלי העסקים בוחרים בפתרון האינסטינקטיבי של העלאת שכר מתוך מחשבה שנשלם יותר ואז יישארו ואכן בטווח הקצר מגיעים יותר מועמדים יש עניין ולעיתים גם רמה מקצועית גבוהה יותר, אך בטווח הבינוני והארוך התחלופה נמשכת, השחיקה גוברת, העלויות קופצות והרווחיות נשחקת.

שכר גבוה ללא מערכת ניהולית תומכת אינו בונה מחויבות אלא רק מעלה ציפיות.

כסף לבדו כבר לא פותר את הבעיה. הוא לא מפצה על חוסר יציבות.

עובד שמרוויח יפה אך אינו יודע מתי יסיים יום, לא מרגיש שהוא מקבל כלום ברמה האישית, אופק להתפתח, לא מרגיש חלק מקבוצה, לא יודע אם יקפיצו אותו או מה בדיוק מצופה ממנו, לא יישאר לאורך זמן.


כסף גם אינו מחליף תחושת משמעות!

לאחר תקופה של משברים לאומיים ואישיים עובדים מחפשים משמעות, שייכות, הוגנות וסדר לא סיסמאות ולא משפחתיות מדומה. אלא ניהול ברור והגון וכסף בוודאי שאינו מתקן ניהול לא מדויק.


ניהול שמבוסס על לחץ, כעס, אלתור וחוסר בהירות לא יהפוך לטוב יותר בגלל תוספת שכר.


האתגר האמיתי של בעל העסק כיום אינו גיוס עובדים אלא קיבוע צוות מקצועי וטוב לאורך זמן וזה מחייב מעבר מחשיבה של איך אני מחזיק אנשים, לחשיבה של איך אני בונה מערכת שמאפשרת לאנשים להחזיק מעמד.


פתרונות ניהוליים אמיתיים אינם בהכרח יקרים יותר אלא מדויקים יותר ובראשם:

הגדרת תפקיד חדה וברורה - עובד חייב לדעת מה האחריות שלו. מה נחשב הצלחה ומה לא באחריותו.

בהירות מפחיתה שחיקה יותר מכל העלאת שכר.

נדרש סטנדרט עבודה אחיד שאינו תלוי אדם - עסק שתלוי בעובד ספציפי, הוא עסק פגיע. בעוד עסק שיש בו נהלים, חפיפה מסודרת ושיטות עבודה קבועות, יכול לשרוד גם חוסרים זמניים, מילואים ותחלופה.

חלוקת עומסים חכמה מחליפה את מודל הסופר גיבור הבודד - בפיזור אחריות, גיבויים והגדרת תפקידי משנה אילו אינם מותרות אלא ניהול סיכונים.

שגרות ניהול קבועות של ישיבות קצרות משוב ותיאום ציפיות - יוצרות תחושת שליטה גם בתקופות כאוטיות.

הכשרה אמיתית - שאינה זריקה למים מייצרת עובדים שטועים פחות, מרגישים בטוחים יותר ונשארים יותר.


גבולות ברורים - בעולם שבו עובדים אינם מוכנים להשתעבד הטעות היא להפוך לרכים מדי. דווקא עכשיו גבולות ברורים של שעות, כללים, אחריות ומשמעת מקצועית אינם מרחיקים עובדים טובים אלא מסננים עובדים לא מתאימים.


וגם לבעל העסק מותר להיות אנושי. ניהול עובדים היום שוחק לא פחות מהעבודה עצמה.

בעל עסק עייף מגיב במקום לנהל. מאבד עקביות ומשדר חוסר ביטחון.

חלק מהפתרון טמון ביכולת לא להישאר לבד. לבנות שדרה ניהולית ולהפסיק לנסות להחזיק הכול לבד.


העולם השתנה והניהול חייב להשתנות איתו. אין מחסור בעובדים בישראל. יש מחסור במערכות ניהול שמתאימות למציאות החדשה.

כסף הוא תנאי בסיס אך הוא אינו תחליף לבהירות, יציבות, גבולות, מקצועיות ואנושיות מאוזנת.

עסקים שיבינו זאת יצליחו לבנות צוותים גם בתקופה הזו ואלו שלא ימשיכו להרגיש שהם נאבקים בלי סוף.

אחרי שבעה באוקטובר עובדים כבר לא מחפשים עבודה לכל החיים אבל הם כן מחפשים ניהול שאפשר לחיות איתו ומקור פרנסה ראוי, מקצועי ונעים.



צריכים עזרה? 

עם ניסיון של למעלה מ 25 שנה כיועצת עסקית, מאות בעלי עסקים ויזמים עם רעיונות ומיזמים. כאלו שצמחו, הרוויחו וגדלו וכאלו שנמצאו כלא כדאיים. כולם נבחנו לעמוק, בהתאמה לבעל העסק, לכל אחד ואחד נבנתה תוכנית עבודה מדויקת עם מטרות ברורות, שמאפשרות בצורה שקופה לראות את הדרך, לאמץ את שיטות העבודה להצליח.






 
 
 

תגובות


bottom of page