עסק הוא יצור חי - 12 חודשי הוצאות ו8 חודשי הכנסות

אתה חושב שאתה עובד כל השנה?

האמת, יש לך 12 חודשי הוצאות, אבל רק 8 חודשי הכנסות.

למה? כיוון שעסק הוא יצור חי.

שנה עסקית איננה קו ישר. היא מחזור נשימה.יש בה חודשים של רווח, חודשים של תחזוקה, חודשים של למידה וחודשים של שקט.מי שמבין זאת חי בשלום עם העסק שלו.

בעל עסק שמסתכל על שנה מלאה ומתייחס לכל התקופות, לא נבהל מהפסקות, לא מתרגש מירידות, ולא נשחק במרדף אינסופי. הוא יודע שכל שקט הוא חלק מקצב החיים של העסק וכשהוא עובד עם הקצב הזה, הוא לא רק שורד את השנה, הוא יכול לנהל עסק מצליח.

בעל עסק קטן יודע שעבודה קשה היא תנאי בסיסי להצלחה, אבל מעטים מבינים שהעבודה הקשה לא מתחלקת שווה בשווה לאורך השנה. על הנייר יש שנים עשר חודשים, אבל בפועל רק שמונה מהם באמת מניבים הכנסות. ארבעה חודשים נעלמים בין חופשות, חגים, תקופות רדומות, והתנהגות טבעית של לקוחות. הבעיה איננה בעסק. היא בתפיסה.

התוצאה היא שההוצאות הקבועות של העסק, משלומות כל חודש במשך 12 חודשים מלאים ואילו ההכנסות, אם נחשב את סך כל ימי הכנסות, נמצא שיש בממוצע 8 חודשי הכנסות ולא 12 כמו שמחשבים הרבה בעלי עסקים.

שנה עסקית של ארבעה חודשים ריקים

לוח השנה מציג רצף קבוע, אבל בעולם העסקי הזמן פועל אחרת.הלקוחות לא רוכשים כשהם עייפים, לא מתכננים כשהם בחופשה, ולא מתחייבים כשהם בבלגן תקציבי. השוק לא עובד לפי חודשים אלא לפי אנרגיה ציבורית.

ינואר נפתח בעצלתיים. אחרי החגים, אחרי נובמבר של מבצעים ודצמבר של סיכומים, הכיסים מרוקנים והראש טרוד.

פברואר עדיין קר, אנשים חולים, ילדים בבית, וכולם מחכים ש"האביב יבוא".רק במרץ מתחילה תנועה. לקוחות מתעוררים, שוק מתחדש, מתחילים טלפונים.אבל באפריל שוב הכול נעצר. פסח, חופשות, טיסות, ישראל נחה.

מאפריל עד יולי מתרחשת הפעילות האמיתית. אלה חודשים חזקים של סגירות, מכירות ותנופה ואז מגיע אוגוסט, החודש שבו הזמן נעצר. כולם בחופשה, הילדים בבית, אף אחד לא פנוי לדבר על עסקים. אוגוסט הוא ואקום.

ספטמבר לכאורה מביא חזרה לשגרה, אבל אז באים החגים. ראש השנה, כיפור, סוכות. שלושה שבועות של ניתוקים, עצירות ותשלומים שמתעכבים. אוקטובר הוא חודש התאפסות. עסקים מתחילים מחדש, אך רבים עדיין לא חזרו למסלול מלא. נובמבר ודצמבר הם שוב חודשי זהב. סוף שנה, דחיפה לסגירות אחרונות, תקציבים מנוצלים עד תום. אז חוזרים לינואר וחוזר חלילה.

כל זה בהתייחסות כללית לעסקים ואז יש את ההתייחסות לכל תחום עיסוק:

מוכר קייטנות, יש יותר פעילות בחופשות.

מוכרת חוגים, אין פעילות בחופשות.

שירותי שיפוץ, יש עונות פעילות יותר וכאלו שפחות...

אבל ההוצאות לא יודעות חופשות.

בעוד ההכנסות מתנדנדות עם עונות השנה, ההוצאות ממשיכות קדימה בקצב קבוע. שכר דירה, ביטוחים, רישוי, שירותי תוכנה, חשמל, עובדים, כולם גובים במועדם. ההוצאות לא בודקות אם יש לך לקוחות. הן דורשות תשלום. כך נוצר הפער - שנה של 12 חודשי הוצאות מול 8 חודשי הכנסות אמיתיות.

הטעות הגדולה של בעלי עסקים

רוב בעלי העסקים מתכננים את השנה כאילו הכול אחיד. הם מניחים שכל חודש יכניס סכום דומה. כאשר מגיע חודש חלש הם נבהלים, לוקחים הלוואה, מתעצבנים על הלקוחות. לא מפני שהעסק גרוע, אלא מפני שהציפייה לא תואמת את המציאות.

עונתיות היא לא תקלה, היא חלק מהחיים

העונתיות היא חוק טבע עסקי. מי שמזהה אותה ומנהל לפיה, לא נפגע ממנה אלא משתמש בה לטובתו. במקום להילחם בזמן רדום, מתכננים אותו מראש. הבנה פשוטה: אם יש שמונה חודשים של הכנסה, אז כל חודש רווחי צריך לממן גם את החודש הבא שאינו כזה.התכנון הנכון מתחיל מהכרה בכך שהכנסה שנתית איננה מתחלקת שווה בשווה.

תכנן לפי הקצב של המציאות

במקום להילחם על מכירה באוגוסט, תעבוד ביולי. במקום להשקיע מאמצים בפסח, תתכנן קדימה למאי. במקום לבזבז אנרגיה על ינואר ריק, תשתמש בו להתארגנות, לתכנון ולשיפור תהליכים. במקום לחשוב איך "למכור כל השנה", תחשוב איך למכור נכון בעונה הנכונה.

גם הלקוחות עונתיים

הלקוחות שלך לא נעלמים, הם פשוט עוברים מצב תודעתי. באוגוסט הם הורים בחופש, באפריל הם עסוקים בהכנות, בינואר הם מותשים כלכלית. הם לא מתנגדים לעסק שלך, הם פשוט לא פנויים אליו. מי שמבין את זה מפסיק להתאכזב מהשקט, ומתחיל להשתמש בו לבנייה שקטה של יתרון.

ארבע תקופות בשנה העסקית

אפשר לחלק את השנה לארבע תקופות מרכזיות:

תקופת ההתעוררות 

מרץ עד יולי. הלקוחות זמינים, התקציבים פתוחים, האנרגיה בשיאה. הזמן למכור, לשווק וליצור.

תקופת ההפוגה 

אוגוסט עד ספטמבר. הכול איטי, השוק רגוע, עדיף להיערך ולחדש במקום לנסות לסגור.

תקופת ההתנעה המחודשת

 אוקטובר עד דצמבר. השוק מתעורר, אנשים ממהרים לסגור לפני סוף שנה.

תקופת השקט 

ינואר עד פברואר. הכול קופא. זמן מעולה לשיפור מערכות, חשיבה ותכנון עתידי.

הבעיה היא בציפיות, לא במכירות

בעלי עסקים נכשלים לא כי הם לא יודעים למכור, אלא כי הם מצפים למכירה בזמן הלא נכון.עבודה קשה בעונה רדומה היא כמו השקיה באדמה קפואה. אין צמיחה. הכוח טמון בדיוק. להבין מתי הציבור פתוח, מתי עסוק, ומתי עדיף לשתוק ולחכות.

תכנון פיננסי לפי עונתיות

ההבנה הזו משנה את כל ניהול הכסף. במקום לבזבז כסף בחודשים חזקים כאילו אין מחר, שומרים רזרבה. כל שקל עודף ביוני הוא ביטוח לחודש ינואר. הרווח האמיתי הוא לא בכמה הרווחת עכשיו, אלא בכמה אתה שורד אחר כך. לאיזה משך זמן יש לך כסף.

להבין את מצב הלקוח

באוגוסט הלקוח שלך לא חסר. הוא פשוט במקום אחר בראש. אם תמשיך ללחוץ למכור, הוא יראה בך מטרד. אם תנצל את הזמן הזה ליצירת תכנים, לחיזוק מיתוג, לשיפור קשרי לקוחות. הלקוח יחזור אליך ראשון כשתיגמר החופשה.

עסק שמבין את השנה עובד חכם

בעל עסק שמכיר את דפוס השנה לא נבהל מהאטות. הוא מתכנן אותן, משתמש בהן, ומשקיע בהן בעצמו. במקום להילחץ ממחזור נמוך, הוא משקיע בתשתיות ובידע. במקום לכעוס על שקט, הוא רואה בו מתנה.

עסק הוא יצור חי

הוא נושם, משתנה, מגיב לסביבה. הוא לא מכונה שאמורה להניב תפוקה קבועה. כשמתייחסים אליו כך הוא נשחק. כשמבינים את קצב הנשימה שלו – הוא צומח.

האחריות אצלך

המדינה לא אשמה שיש חגים. הלקוחות לא אשמים שהם נחים. האחריות של בעל העסק היא לדעת את זה, להיערך ולתכנן בהתאם. מי שמתעלם מזה חי באשליה של יציבות. מי שמכיר בזה יוצר לעצמו שקט אמיתי.

לסיכום

שנה עסקית איננה קו ישר. היא מחזור נשימה. יש בה חודשים של רווח, חודשים של תחזוקה, חודשים של למידה וחודשים של שקט. מי שמבין זאת חי בשלום עם העסק שלו. הוא לא נבהל מהפסקות, לא מתרגש מירידות, ולא נשחק במרדף אינסופי. הוא יודע שכל שקט הוא חלק מקצב החיים של העסק וכשהוא עובד עם הקצב הזה – הוא לא רק שורד את השנה, הוא שולט בה.

צריכים עזרה?

כשתחליטו שהגיע הזמן,

עם ניסיון של למעלה מ 25 שנה, מאות בעלי עסקים ויזמים עם רעיונות ומיזמים. כאלו שצמחו, הרוויחו וגדלו וכאלו שנמצאו כלא כדאיים. כולם נבחנו לעמוק, בהתאמה לבעל העסק, לכל אחד ואחד נבנתה תוכנית עבודה מדויקת עם מטרות ברורות, שמאפשרות בצורה שקופה לראות את הדרך, לאמץ את שיטות העבודה להצליח.

צור קשר