האם חייבים תשוקה כדי לנהל עסק מוצלח?
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 5 דקות

'הם לא בערו מתשוקה, הם פשוט ידעו לנהל'.
תשוקה לא משלמת שכירות.
מה היה קורה אילו כל מי שפתח עסק מתוך תשוקה אמיתית היה מצליח. הלוואי!
אילו תשוקה בלבד הייתה מובילה להצלחה העולם היה מלא באמנים עשירים, שפים מיליונרים ומעצבים שיושבים על ערמות כסף. בפועל הרבה מהאנשים שפתחו עסק מתוך תשוקה טהורה כבר סגרו אותו. עסקים רווחיים מתנהלים לאורך שנים דווקא על ידי כאלה שאינם בוערים מאהבה למוצר שלהם.
תשוקה אינה תנאי מספיק להצלחה. היא חשובה ויכולה לעזור לבעל העסק למצוא עניין, לפתח סקרנות ולהנות מהדרך. אך היא אינה מבטיחה תוצאות. ללא הבנה עסקית תשוקה לא רק שלא מייצרת בהכרח עסק רווחי, היא עלולה לייצר תסכול ואף להביא לסגירת העסק.
לעומת זאת יש לא מעט עסקים שמנוהלים בהצלחה מתוך גישה רציונלית שמכוונת לתהליך העסקי עצמו ולא למוצר או לתחום. הסיבה לכך פשוטה. עסק מוצלח דורש שיטתיות וחזרתיות.
בדיוק אותם הדברים שפוגעים בתחושת התשוקה.
המיתוס שעולה לאנשים ביוקר הוא האמונה שתשוקה היא תנאי הכרחי ומספיק להצלחה עסקית. תעשייה שלמה בנויה על המסר הזה. ספרים, קורסים וכנסי השראה חוזרים על אותה סיסמה. 'מצא את מה שאתה אוהב, הפוך אותו לעסק והכסף יגיע'. זה נשמע טוב, אך זה פשוט לא מדויק.
תשוקה ללא הבנה עסקית היא מתכון לפשיטת רגל. מנגד עסקים רווחיים נבנים ומתנהלים גם על ידי אנשים שהרגש המרכזי שלהם כלפי התחום הוא אדישות מאורגנת היטב.
דוגמה בולטת לכך היא וורן באפט. אחד האנשים העשירים בעולם. הוא לא מרוויח כסף כי הוא אוהב כסף אלא כי הוא אוהב את המשחק של ניתוח עסקים ומציאת ערך. החברה שבבעלותו מחזיקה תחומים מגוונים כמו ביטוח, בנקים ומזון מהיר. אין סיבה להניח שהוא בוער מתשוקה לביטוח רכב. אבל הוא מבין מספרים והוא יודע לנהל. התשוקה שלו היא לתהליך ולא לתוצר.
זהו ההבדל שרבים מפספסים. תשוקה אינה חייבת להיות לתחום עצמו. היא יכולה להיות לניהול. לאופטימיזציה. לבניית מערכות. לשירות לקוחות. מי שמוצא עניין בתהליך העסקי עצמו יצליח יותר ממי שאוהב את המוצר אך שונא לנהל.
גם הסיפור של גף בזוס ממחיש זאת היטב. אמזון לא נבנתה מתוך אהבה לספרים. ספרים היו נקודת כניסה נוחה. מוצר מתוקנן, קל לאחסון ובעל ביקוש יציב. הבחירה הייתה קרה ומחושבת. בזוס התעניין בלוגיסטיקה, בנתונים ובמהירות ביצוע. לא בתוכן הספרים עצמם. כאשר אמזון עברה למכור כמעט כל מוצר אפשרי זה לא היה מפתיע. כי העסק מעולם לא היה על ספרים אלא על שליטה בתהליך.
לעומת זאת בעלי חנויות ספרים רבים שאהבו ספרות נסגרו. לא בגלל חוסר אהבה אלא בגלל חוסר ניהול.
אם תשוקה אינה תנאי הכרחי עולה השאלה מה כן נדרש.
המרכיב הראשון הוא הבנת השוק. לדעת מה הלקוח רוצה ולא מה בעל העסק רוצה למכור. עסקים רבים נכשלים לא בגלל חוסר מוטיבציה אלא בגלל חוסר הקשבה.
המרכיב השני הוא משמעת פיננסית. עסק חייב להכניס יותר ממה שהוא מוציא. זהו עקרון בסיסי אך רבים מתעלמים ממנו.
המרכיב השלישי הוא יכולת מכירה. עסק שלא מוכר לא מתקיים. מכירה היא מיומנות שניתן ללמוד.
המרכיב הרביעי הוא סבלנות והתמדה. היכולת לבצע פעולות גם כאשר הן חוזרות על עצמן ואינן מרגשות. רוב הפעילות העסקית מורכבת ממשימות שגרתיות.
דוגמה מהשטח ניתן לראות בעולם המזון. ריי קרוק לא המציא את מקדונלדס. הוא זיהה מערכת יעילה והפך אותה לאימפריה. הוא לא התאהב בהמבורגר אלא בתהליך הסטנדרטיזציה. לעומתו בעלי מסעדות רבים שנכנסו לתחום מתוך אהבה לבישול נסגרו כי לא ידעו לנהל.
גם מושג המוטיבציה נתפס באופן שגוי. מוטיבציה אינה קבועה. היא אינה מגיעה לפני פעולה אלא לרוב אחריה. מי שמחכה להרגיש מוטיבציה כדי להתחיל לפעול ימצא את עצמו לא פועל כלל.
במציאות העסקית יש ימים קשים. ספקים, לקוחות, עובדים ולחצים כלכליים. מה שמחזיק את העסק אינו תשוקה אלא מחויבות ומבנה.
כאשר תשוקה פוגשת את המציאות פעמים רבות נוצרת אכזבה. תחביב שהופך לעסק משנה את אופיו. הצלמת מגלה שרוב עבודתה היא עריכה ומכירה. הטבח מגלה שרוב זמנו מוקדש לניהול. התשוקה אינה נעלמת אך היא אינה מספיקה.
לעיתים תשוקה אף מזיקה. חיבור רגשי חזק מדי למוצר מוביל להחלטות לא רציונליות. השקעה במוצרים לא רווחיים. קושי לוותר. חוסר יכולת לבצע שינויים.
בעולם האמיתי ניתן לזהות שלוש קבוצות עיקריות של יזמים מצליחים.
הקבוצה הראשונה היא אלו שנכנסו לתחום מתוך זיהוי הזדמנות. לא מתוך אהבה אלא מתוך הבנה עסקית.
הקבוצה השנייה היא אלו שנכנסו מתוך אילוץ. צורך כלכלי או נסיבות חיים. רבים מהם פיתחו עניין בהמשך.
הקבוצה השלישית היא אלו שהלכו אחרי תשוקה. חלקם הצליחו אך לא בזכות התשוקה אלא בזכות היכולת לנהל.
לתשוקה יש יתרון אחד. היא יכולה לעזור בתחילת הדרך כאשר אין עדיין תוצאות. היא מאפשרת להחזיק מעמד. אך לאחר שהעסק מתבסס מה שקובע הוא ניהול.
הטעות הגדולה ביותר היא לחכות לתשוקה לפני שמתחילים. רבים לא פותחים עסק כי אינם מרגישים חיבור עמוק לתחום. בכך הם מפספסים הזדמנויות.
ניתן לבנות עניין תוך כדי תנועה. הצלחה מייצרת מוטיבציה. לקוחות מרוצים והכנסות יציבות יוצרים סיפוק עמוק יותר מכל התלהבות ראשונית.
התשובה ברורה. לא חייבים תשוקה כדי לנהל עסק רווחי. חייבים הבנת שוק, שליטה פיננסית, יכולת ביצוע ומחויבות.
אם יש תשוקה זה יתרון. אם אין זה לא חסרון.
העסק הרווחי ביותר אינו זה שאוהבים ביותר. הוא זה שמנהלים בצורה הטובה ביותר.
אז מה עושים אם לבעל העסק אין חשק ואין מוטיבציה?
אם אין חשק ואין מוטיבציה זה לא סימן לעצור. זה סימן לעבור מניהול רגשי לניהול מקצועי.
במילים פשוטות. לא מטפלים בזה דרך השראה. מטפלים בזה דרך מבנה.
הטעות הגדולה היא לנסות “להדליק מחדש” את עצמך. זה כמעט תמיד לא עובד. במקום זה צריך לשאול שאלה אחרת לגמרי. איך העסק ממשיך לעבוד גם כשלא בא לי.
הנה מה שעושים בפועל.
קודם כל מפרידים בין רגש לביצוע. עסק לא אמור להיות תלוי במצב הרוח שלך. אתה לא צריך חשק כדי להוציא חשבוניות. אתה לא צריך מוטיבציה כדי לענות ללקוחות. אתה צריך החלטה.
מגדירים מינימום תפעולי. מה שלושת עד חמש הפעולות שהעסק חייב כדי להמשיך לייצר כסף. מכירות. גבייה. שירות. בקרה. את אלו עושים גם בלי חשק. כל השאר בונוס.
מצמצמים עומס מיותר. הרבה פעמים חוסר מוטיבציה הוא לא בעיה רגשית אלא עומס. יותר מדי משימות. יותר מדי בלגן. מורידים מה שלא מייצר כסף. נשארים עם מה שכן.
בודקים את המספרים. כשאין חשק קל לברוח. דווקא אז צריך להסתכל על נתונים. כמה נכנס. כמה יוצא. איפה נשרף כסף. המספרים מחזירים שליטה.
מכניסים שיטה. לו״ז קבוע. נהלים. חלוקת עבודה. ככל שיש פחות החלטות יומיומיות יש פחות תלות במוטיבציה.
מעבירים דברים החוצה. אם יש אפשרות כלכלית מעבירים משימות שוחקות. הנהלת חשבונות. שירות בסיסי. תפעול. לא הכל צריך לעבור דרכך.
בודקים התאמה אמיתית. יש הבדל בין אין חשק לבין העסק לא נכון לך. אם העסק מרוויח ומאפשר חיים סבירים כנראה הבעיה היא ניהולית. אם הוא שוחק ולא מרוויח צריך לחשב מסלול מחדש.
מנמיכים ציפיות רגשיות. עסק לא אמור לרגש אותך כל יום. זה לא זוגיות ולא תחביב. זו מערכת שמייצרת כסף. ברגע שמבינים את זה יש פחות אכזבה.
מחויבות במקום מוטיבציה. מוטיבציה באה והולכת. מחויבות נשארת. אתה לא עובד כי בא לך. אתה עובד כי זו האחריות שלך.
דוגמה פשוטה. בעלת עסק של תכשיטים שקמה בלי חשק לא מבטלת יום. היא פותחת. מוציאה הזמנות. בודקת קופה. מדברת עם עובדים. עושה את המינימום שמחזיק את העסק חי. זה מספיק.
והנקודה החשובה ביותר. לא צריך להרגיש טוב כדי לנהל טוב. צריך לפעול נכון.
עסק טוב לא נמדד בכמה אתה מתלהב ממנו. הוא נמדד בכמה הוא עובד גם כשאין לך כוח.
צריכים עזרה?
כשתחליטו שהגיע הזמן,
עם ניסיון של למעלה מ 25 שנה, מאות בעלי עסקים ויזמים עם רעיונות ומיזמים. כאלו שצמחו, הרוויחו וגדלו וכאלו שנמצאו כלא כדאיים. כולם נבחנו לעמוק, בהתאמה לבעל העסק, לכל אחד ואחד נבנתה תוכנית עבודה מדויקת עם מטרות ברורות, שמאפשרות בצורה שקופה לראות את הדרך, לאמץ את שיטות העבודה להצליח.































תגובות